שלב חדש בטרנספורמציה הארגונית הדיגיטלית פרץ בתחילת השנה בסערה שלא ידענו כמותה. גם עשור של שיבושים טכנולוגיים ודיגיטליים לא הכין את הארגון לקצב המסחרר שבו מתפתחת טכנולוגיית הבינה המלאכותית הג'נרטיבית.

מאז יציאתם של כלים כמו ChatGPT, Bard, Midjourney ואחרים מתרחשת דמוקרטיזציה והנגשה דיגיטלית בסדר גודל שלא נראה בעבר אשר מתעלה אפילו על המהפכה וההנגשה הדיגיטלית שיצרה טכנולוגיית המובייל עם השקת האייפון ב 2007.

הקצב הפעם הרבה יותר מהיר ומסחרר. לצד פשטות השימוש בכלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (שאלות והנחיות בשפה טבעית), הנגישות חסרת התקדים של הכלים החדשים מותירה מנכ"לים ומנהלים רבים לתהות האם זה הייפ חולף או מהפכה אמיתית שתשנה את כל כללי המשחק העסקיים כפי שהכרנו אותם עד היום.

מהפכה דיגיטלית בשפת האדם.

אחד המאפיינים שהופכים את השלב הנוכחי (השישי) בטרנספורמציה הדיגיטלית לכֹּל כַּךְ נגיש הוא שהפעם ממשק השימוש בטכנולוגיה החדשה הוא שפת אדם טבעית. זה נכון שהתפתחה תעשייה שלמה סביב הנדסת ההנחיות – Prompt Engineering אבל בניגוד למקרים קודמים בהם נדרשה יכולת ואוריינות דיגיטלית/טכנולוגית בכדי לעשות שימוש בכלים והערוצים הדיגיטליים, הפעם פשוט צריך לדבר אליהם בצורה נכונה. וזו יכולת שכל אחד יכול ללמוד בצורה מהירה ופשוטה.

לראיה, קצב האימוץ הצרכני (בארגון ומחוצה לו) של הטכנולוגיה החדשה חסר תקדים. ChatGPT של OpenAI לדוגמה הגיע למיליון משתמשים תוך 5 ימים, לשם השוואה לפייסבוק לקח 10 חודשים להגיע לאותה כמות משתמשים, לטוויטר שנתיים ולנטפליקס שלוש וחצי שנים.

(כיום - מאי 2023 יש לפלטפורמה כבר מעל 100 מיליון משתמשים, כ 25 מיליון משתמשים יומיים).

גם שאר הפלטפורמות מציגות קצב אימוץ חסר תקדים. Midjourney פלטפורמת סינתוז התמונות הגיעה תוך פחות משנה ל 5-מיליון משתמשים רשומים, ו Stability AI על פי פרסומים שונים משרתת כ עשרה מיליון משתמשים כל יום.

טרנספורמציה ארגונית שמתחילה מהשטח.

ותיקי הטרנספורמציה הדיגיטלית מכירים היטב את המלחמות שנדרשו לפני עשור בכדי לשכנע את ההנהלה להשקיע בבאזז שנקרא דיגיטל, ופי כמה את המאבקים עם משתמשי הקצה לזנוח את הרגלי העבודה הישנים שלהם לטובת שימוש בכלים וערוצים דיגיטליים חדשים. היום, עם דור חדש של עובדים ומנהלים בארגון לצד תעשיות שלמות שעברו טרנספומרציה ומעבר מסיבי לדיגיטל לרובנו לא ברור בכלל למה זה היה כל כך קשה שכן, נראה שהדיגיטל האישי והארגוני נמצא כאן איתנו ביום יום מאז ומתמיד.

מהפכת הטרנספורמציה הג'נרטיבית (אוטונומית) צומחת מלמטה, מהשטח הארגוני. תוך פחות משנה יותר ממחצית מהארגונים בארה"ב מדווחים על שימוש כלשהו בכלי בינה מלאכותית ג'נרטיבית, שבארגונים אלו אחוז השימוש מקרב העובדים בארגון מגיע לכ 30 אחוז.

בהתחשב בכך שרוב האימוץ הוא עצמאי על ידי עובדי הידע בעיקר במחלקות המטה בארגון (לצד דחיפה הולכת וגדלה של מיקרוסופט לתוך השוק הארגוני), אלו ללא ספק מספרים מדהימים, יעידו על כך כל מי שעסקו אי פעם בהטמעה ויישום של מערכות טכנולוגיות.

הרבה יותר מצ'טבוט חכם.

חברת OpenAI יצרה סטנדרט כאשר נתנה למודל השפה הטבעית שלה את השם ChatGPT ולמעשה קיבעה תפיסה של ממשק שיח או צ'ט בוט. אבל טכנולוגיית הבינה המלאכותית הג'נרטיבית היא הרבה מעבר לחבר דיגיטלי לניהול שיחה נעימה.

כבר כיום כלים אלו משמשים מיליוני עובדים ביצירת תמונות, עריכת וידאו, יצירת מוזיקה, כתיבת ובדיקת קוד וכמובן יצירת תוכן טקסטואלי. הפונקציונאליות הארגונית מוגבלת רק ליצירתיות ולדמיון של העובדים שעושים בהם שימוש.

ובכל זאת, אם בוחנים את השימושים הנפוצים כיום לבינה המלאכותית הג'נרטיבית בארגון ניתן לקבץ אותה ל 6 תחומים מרכזיים :

1. סיווג תוכן – שימוש בכלי בינה מלאכותית לסיווג וארגון מידע בלתי מובנה (תמונות, מאמרים, וידאו, קול) וזיהוי דפוסים או חריגות בנתונים. לדוגמא זיהוי סנטימנט של לקוחות במוקד (הקלטות), זיהוי תנועות חריגות בספרי חשבונות (רמאות) או קיבוץ תמונות לפי נושאים בגלריות שונות.

2. עריכה של תוכן קיים – כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית מסייעים בעריכה ושיפור של תוכן קיים. לדוגמא תיקון שגיאות כתיב במאמרים, הפיכה של תוכן כתוב לוידאו או קול ולהיפך, התאמה של תוכן לקהלי יעד מסויימים, שינויים של תמונות כמו הוספה או הסרה של דמות, רקע או לוגו בצורה גורפת מתמונות שונות. 

3. סיכום תוכן – כלים אלו מצטיינים בסיכום וזיקוק של תובנות מסוגים שונים מתוך תוכן ארוך. כך לדוגמא ניתן לייצר סיכום מקוצר של שיחות ועידה ארוכות, לקבל תמצית של מאמרים או נהלים ארגוניים, לבצע מחקרי שוק ומחקרים על מתחרים בצורה מהירה לצד סיכום של תוכן מאתרי אינטרנט שונים.

4. מענה על שאלות – אחד התחומים המתפתחים של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית היא היכולת להבין את הבקשה או השאלה שלנו, ותוך מידע זמין "להסיק מסקנות לוגיות" וכך לענות על השאלות שלנו. כך עובדים בארגון יכולים לשאול את המודלים הנפוצים שאומנו על מידע רחב באינטרנט שאלות בנושאים כלליים, או לשאול שאלות ספציפיות הנוגעות לתחומי הפעילות של הארגון כמו מידע על הכנסות, שאלות שימוש במוצרים או שאלות תפעוליות על נהלים ותהליכים ארגוניים. 

5. טיוטות – אחד השימושים הנפוצים ביותר של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית היא ביצירה של טיוטות ראשוניות בתהליכי יצירה של תוכן. מעצבים עושים שימוש במסנתזי תמונות בכדי לייצר חומרים גרפיים אותם הם משלבים בפרוייקטים שלהם, מתכנתים נעזרים בכלי Co-Pilot בכדי ליצור בסיס לפונקציות אותן הם משלבים אחר כך בפרוייקטים שלהם, ומנהלי שיווק ודיגיטל יוצרים מגוון רחב של נוסחי מודעות בכדי לבחור את הטובה ביותר או ליישם מבדקי A/B מהירים.

6. העצמה יצירתית – שלב מתקדם של תהליכי יצירת הטיוטה הוא שימוש בבינה המלאכותית הג'נרטיבית לחשיבה משותפת ויצירת רעיונות ייצירתיים. מעצבי ממשק משתמש נעזרים בכלים אלו בכדי לקבל כיוונים חדשים ליצירה של ממשקים לאפליקציות ואתרים, מעצבים בוחנים כיווני עיצוב חדשים, אדריכלים מקבלים רעיונות לעיצובי חדרים בסגנונות שונים ועוד.

ואלו כאמור היו רק מדגם קטן מאד מהשימושים והיכולות של הטכנולוגיה הזו שמתפתחת כל יום בקצב אקספוננציאלי.

המלצות למנהלים שרוצים לבנות אסטרטגיה לשלב הטרנספורמציה הג'נרטיבית.

כפי שציינתי הטרנספורמציה הפעם מתקדמת מהר. מאד מהר.

המשתמשים אינם זקוקים לתואר בלמידת מכונה כדי למנף את הטכנולוגיה החדשה (כמעט כל מי שיכול לשאול שאלות יכול להשתמש בה).

מודלים של ענקיות הטכנולוגיה הופצו לקהל הרחב ומשמשים בסיס ליצירת מודלים ספציפיים.

מודלים בקוד פתוח הופכים לנפוצים וכך מפתחים עצמאיים וסטארטאפים מאמצים את הטכנולוגיה במהירות בכדי בכדי לשפר את המערכות שלהם.

אקוסיסטם של פתרונות זולים ונגישים לכל אורך שרשרת הערך של הטכנולוגיה צצים כמעט כל יום, החל במודלים שניתן לאמן באתרים ייעודיים בעלות של סנטים בודדים לשעת מעבד, דרך תשתיות בהן ניתן להריץ מודלים מורכבים בענן בעלויות בסיסיות.

כל אלו יחד יצרו את התנאים המושלמים לפריצה מהירה של אין סוף אפליקציות שמוצאות את דרכן לארגונים בכל גודל ותעשייה.

כמו במקרה של הטרנספורמציה הדיגיטלית לפני עשור, גם הפעם האחריות לנהל את "האירוע" בצורה ארגונית מסודרת מוטלת על הנהלת הארגון. ולכן אני ממליץ על מספר פעולות לא מאד שונות מאלו שביצענו בשלבים הראשונים של הטרנספורמציה הדיגיטלית.

1. בחנו את הפוטנציאל של הטרנספורמציה הג'נרטיבית בצורה ארגונית רחבה – כפי שראינו לטכנולוגיה זו פוטנציאל להשפיע כמעט על כל מחלקה ותפקיד בארגון, המודלים הייסודיים (Foundation models) אומנו על מגוון מאד רחב של תחומים ולכן בבסיס שלהם יכולים לשרת הרבה מאד תחומים בארגון ללא אימון ודיוק נוסף.

2. הקימו צוות חשיבה ארגוני – כמו בעבר גם הפעם נדרש צוות, רצוי בהובלת מנכ"ל או סמנכ"ל שיובל חשיבה חוצה ארגון לשילוב הטכנולוגיה החדשה בפעילות העסקית.

3. בצעו הערכה של מוכנות הנתונים בארגון – אחד מאבני היסוד לשימוש מקסימלי בבינה המלאכותית הג'נרטיבית לצרכים הספציפיים של הארגון היא איכות הנתונים בארגון, הסדר והמוכנות שלהם. זה נושא שעסקנו בו רבות בשלבים המוקדמים של הטרנספורמציה הדיגיטלית והוא גם הפעם מרכיב מאד חשוב ביכולת של מודלים אלו לעשות שימוש בנתונים הארגון בכדי לייצר ערך לעובדים וללקוחות.

4. בצעו הערכה ואיזון נכון ביישום הטכנולוגיה בין הסיכון ליצירת הערך – טכנולוגיית הבינה הג'נרטיבית היא טכנולוגיה חדשה וככזו היא טומנת בתוכה לא מעט סיכונים. החל מהטיות קוגנטיביות, לצד הזיות ומידע שגוי. אך לצד הסיכונים הפוטנציאל עצום. חפשו את ה Use Cases בארגון שהם ניתן לשלב את הטכנולוגיה בצורה נכונה תוך צמצום הסיכון ומיקסום הערך. כך לדוגמא במקום לשלוח ישירות מיילים פרסונאליים מבוססי בינה מלאכתותית ללקוחות, אפשר למנהלי השיווק והדיגיטל ליצור טיוטות שונות מתוכן ניתן לבחור את הטיוטה הטובה ביותר למשלוח ללקוחות. במקום לסכם לעובדים מידע החלטי עודדו את העובדים להשתמש בכלים אלו בכדי לאתר את מקורות המידע הרלוונטיים עם הפניה לתוכן המתאים ביותר לשאלות שלהם.

5. היו ערים לרגולציה ובצעו הערכת מצב תמידית – תחום זכויות היוצרים ונושאי פרטיות שונים מקבלים רק עכשיו מענה מהמחוקקים השונים ברחבי העולם. בקשו מהמחלקה המשפטית שלכם להיות ערניים לסוגיות הרלוונטיות לשימושים השונים בטכנולוגיה זו בארגון שלכם. אל תגרמו לרגולציה לעצור אתכם, אך דאגו להיות מעודכנים כל הזמן בהתפתחויות.

6. השקיעו באוריינות הדיגיטלית של העובדים - כמו בכל השלבים הקודמים בטרנספורמציה הדיגיטלית, היכולת של הארגון שלכם להתמודד עם המהפכה הנוכחית תלוי בעיקר ביכולת של העובדים שלכם לנצל את הטכנולוגיה בכדי לקדם את היעדים העסקיים של הארגון. כפי שציינו, הפעם הרבה יותר קל לעובדים ללמוד כיצד לשאול את הכלים השונים שאלות. אך חשוב להציג בפניהם את הסכנות, הכלים הנכונים לצרכים שלהם לצד הגברת המודעות להטיות ולהזיות שהטכנולוגיה מייצרת.

לסיכום

כמו בכל השלבים הקודמים של הטרנספורמציה הדיגיטלית גם השלב האוטונומי או הג'רנרטיבי נדרש לניהול צמוד של הנהלת הארגון. הקצב הפעם הרבה יותר מהיר מבעבר וארגונים שלא ישכילו לבחון את הטכנולוגיה בהחלט עלולים למצוא את עצמם מאחור. זו לא הטרנספורמציה שלקחה ארבע וחמש שנים, ולמנהלים היה זמן לבחון מה המתחרים עושים ולהחליט כיצד להגיב. הפעם השינוי מתרחש בקצב של ימים ושעות. אז טענו שמי שיפספס את הרכבת יתקשה לעלות עליה, הפעם יתכן שהוא פשוט ישאר מאחור.

רוצים ללמוד כיצד לרתום את הטכנולוגיה לשירות הארגון בצורה הטובה ביותר? גאים להציג את סדרת ההרצאות החדשה שהשקנו לאחרונה:

הארגון האוטונומי - הרצאת היכרות למנהלים על ההזדמנויות העסקיות של הבינה המלאכותית היוצרת.

בינה מלאכותית ג'נרטיבית פרקטיקה יישומית -הרצאה המתאימה לעובדים ומנהלים בכל הדרגות בארגון שאינם בעלי ידע מקדים בתחום.

בינה מלאכותית ג'נרטיבית בשירות חווית הלקוח הדיגיטלית – הרצאה המתאימה לכלל העוסקים בחוויית הלקוח בארגון אשר מחזיקים בהיכרות בסיסית עם התחום.

כלל ההרצאות מספקות מבט מעמיק לעולמות הAI ומשלבות יישומים פרקטיים רבים. לחצו כאן ופנו אלינו לפרטים נוספים!